היכולת לנגן או לשמוע בו זמנית מקצבים שונים אינה רק נחלתם של מוסיקאיים מקצועיים ומיומנים. בתרבויות שונות מקובל לנגן ושיר מוסיקה אסימטרית, או לשלב מספר מקצבים באופן סימולטני. בקרב הקהל הפרסי למשל מקובל למחוא כף ולרקוד בתחושה של 4/4 על מוסיקה המנוגנת במקצב של 6/8 . במוסיקה מקסיקנית נמצא לעיתים שילוב של מקצבים כ 3/4 על מקצבים זוגיים של 2/4 או 4/4. שילוב של מקצבים יוצר תחושות מסקרנות בקרב המאזינים או הנגנים, מעניק הרגשת חופש ואי תלות ריתמית, ומאפשר תחכום אינטלקטואלי בביצוע.
פוליריתמיקה, שפירושה ריבוי מקצבים, מקובלת מאוד גם בג'אז, פיוז'ן ולעיתים במוסיקה קלה ומוסיקה קלאסית מודרנית. השליטה בפוליריתמיקה מאפשרת לבצע מודולציות ריתמיות בקלות יחסית, לפגוש מקצבים לא שגרתיים וליצור אתגר הן למבצע והן למאזין.
הספר פוליריתמיקה נועד לפתח ידע, הבנה וכלים ישומיים לביצוע פוליריתמיקה בהלחנה ובאילתור, לפתח קואורדינציה, תחושת קצב פנימית ולעודד יצירתיות. כל זאת בצורה שיטתית, מהקל אל הכבד ובליווי דוגמאות ותרגילים.
